הבחינה הפסיכומטרית משמשת מוסדות מיון למיניהם במיון מועמדיהם לחוגים. כמו כן הבחינה מאפשרת לחזות את ההצלחה בלימודים.
את הבחינה עורך המרכז הארצי לבחינות והערכה, מיסודן של האוניברסיטאות בישראל. הבחינה נערכת במגוון שפות: עברית, ערבית, רוסית, צרפתית, ספרדית ונוסח משולב אנגלית/עברית. בעברית הבחינה נערכת 5 פעמים בשנה, בערבית הבחינה נערכת 4 פעמים בשנה, ברוסית ובנוסח המשולב הבחינה נערכת פעמיים בשנה וביר השפות פעם אחת בשנה.
חשוב לציין שנבחן המעוניין לחזור ולהיבחן יכול לעשות זאת אך עליו להמתין את "תקופת הצינון", תקופה זו היא תקופה של מועד כן מועד לא, משמע שתלמיד שנבחן יוכל להיבחן שוב לאחר 4 חודשים.
בעקבות מחקרים שנעשו נוכחנו לדעת כי כשר החיזוי של הבחינה אכן טוב. בדרך-כלל נבחנים אשר עברו את המבחן הפסיכומטרי בציון גבוה, הצליחו בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה יותר מאלו אשר קיבלו ציון נמוך. כמו-כן נמצא גם שמכל אמצעי המיון העומדים לרשות המוסדות להשכלה גבוהה, לצירופם של ציוני הבגרות ומבחן הפסיכומטרי כושר החיזוי הטוב ביותר.
כמו כל דבר בחיים הבחינה היא לא כלי חיזוי מושלם, יתכן וימצאו תלמידים שיצליחו בלימודיהם אף שהישגיהם בבחינה היו נמוכים-ולהפך. בנוסף לזאת הבחינה לא מודדת גורמים כמו מוטיבציה, יצירתיות, או התמדה של הנבחן, העשויים בהחלט לגרום להצלחתו בלימודים. יש לציין שמקצת תכונות אלו נבדקות בעקיפין הן בפסיכומטרי והן בבחינות הבגרות.
הבחינה מורכבת בערך מ-45% של שאלות קלות ובסיסיות ו-35% של שאלות ברמת קושי בינונית ומעלה, ו-20% נוספים של שאלות ברמת קושי גבוהה.
בחינת הפסיכומטרי בוחנת את היכולות ב-3 תחומים: התחום הכמותי, המילולי והאנגלי. אך בל נשכח שהבחינה הזו היא בחינה ארוכה, לחוצה, מגוונת, קצרה בזמנים וללא הפסקות. קל אפוא להבין שתכונות אחרות כגון: עמידה בלחץ, עמידה בזמנים ותכנון זמנים כמו גם קבלת החלטות במצבי לחץ, עומדים פה למבחן בעקיפין.
מכל מקום הבחינה הפסיכומטרית מעניקה הזדמנות שנייה, לאלו אשר מכל סיבה שהיא לא הצליחו לעמוד בראשונה. בנוסף, בהיותה בחינה המתורגמת לכמה שפות, מאפשרת היא לדרג את המועמדים ששפתם אינה השפה העברית או שאין בידיהם תעודת בגרות ישראלית - בסולם אחיד.